Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 50a

וְעַשִּׂיתִינְהוּ (לְזֻנֵיהּ) [וְזָנוּהּ]. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לָאו דִּינָא, מִשּׁוּם הָכִי עַשִּׂיינְהוּ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דִּינָא — עַשֹּׂיִינְהוּ בָּעֵי?

Traduction

and I forced them to feed him, for which he is grateful. The Gemara interprets this incident in light of the issue at hand: Granted, if you say that this was not according to the halakha, i.e., the man’s sons had the right to refrain from sustaining him, due to that reason Rabbi Yonatan had to force them to feed their father; but if you say this is the halakha, i.e., the man’s sons were required to sustain him, why did he need to force them to provide the sustenance of their own accord? The court could have simply requisitioned the necessary amount from the property. This shows that the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Ile’a.

Rachi non traduit

ועשיתינהו. כפיתי אותם בחזקה ומפני שטרחתי עליו ליכנס לו לפנים משורת הדין מחבביני:

ואי דינא הוא. אין כאן גמילות טובה להחזיק לו טובה שעל כרחו ישפוט אמת:

Tossefoth non traduit

עשיתינהו בעי. האי עשוי צריך לומר דהיינו בדברים כי ההוא דלקמן (כתובות דף נג.) מעלאי דידי היינו עשוי והשתא אתי שפיר דאמר עשיתינהו בעי דאם מן הדין היה מה היה לו לעשותם בדברים היה לו להלקותם ולכופם עד שיזונו אותו וכן פר''ת ומיהו מצינו עשוי שלא בדברים כגון אין מעשין אלא לפסולות (לקמן כתובות דף עז.):

אָמַר רַבִּי אִילְעָא, בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ: הַמְבַזְבֵּז — אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחוֹמֶשׁ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמְבַזְבֵּז — אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחוֹמֶשׁ, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לְבַזְבֵּז [יוֹתֵר מֵחוֹמֶשׁ], וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ חֲבֵירוֹ. וּמַנּוּ — רַבִּי יְשֵׁבָב. וְאָמְרִי לַהּ: רַבִּי יְשֵׁבָב, וְלֹא הִנִּיחוֹ חֲבֵירוֹ, וּמַנּוּ — רַבִּי עֲקִיבָא.

Traduction

§ Apropos the ordinances instituted by the Sages in Usha, the Gemara cites another one. Rabbi Ile’a said: In Usha the Sages instituted that one who dispenses his money to charity should not dispense more than one-fifth. That opinion is also taught in a baraita: One who scatters should not scatter more than one-fifth, lest he render himself destitute and need the help of other people. And an incident occurred involving a certain individual who sought to dispense more than one-fifth of his property as charity, and his friend did not let him act upon his wishes. And who was this friend? Rabbi Yeshevav. And some say that Rabbi Yeshevav was the one who wanted to give too much charity, and his friend did not let him do so, and who was the friend? Rabbi Akiva.

Rachi non traduit

המבזבז. לעניים:

מחומש. שבנכסיו שלא יצטרך לבריות:

Tossefoth non traduit

אל יבזבז יותר מחומש. מפרש בירושלמי שפעם ראשונה יכול לבזבז חומש ומכאן ואילך בכל שנה ושנה יתן חומש הריוח:

אָמַר רַב נַחְמָן, וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, מַאי קְרָא: ''וְכָל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ''.

Traduction

Rav Naḥman said, and some say it was Rav Aḥa bar Ya’akov who said: What is the verse that alludes to this maximum amount of charity? ''And of all that You shall give me, I will surely give a tenth of it [aser a’asrenu] to You'' (Genesis 28:22). The double use of the verb that means to donate one-tenth indicates that Jacob, who issued this statement, was actually referring to two-tenths, i.e., one-fifth.

Rachi non traduit

עשר אעשרנו. שני עישורין הוו להו חומש:

וְהָא לָא דָּמֵי עִישּׂוּרָא בָּתְרָא לְעִישּׂוּרָא קַמָּא! אָמַר רַב אָשֵׁי: ''אֲעַשְּׂרֶנּוּ'' לְבָתְרָא כִּי קַמָּא.

Traduction

The Gemara asks: But the latter tenth is not similar to the first tenth, as it would be one-tenth of what remained after the first tenth had been removed. Consequently, the two-tenths would not equal one-fifth of the original total. The Gemara answers that Rav Ashi said: Since the verse could have said: I will surely give one-tenth [aser a’aser], and instead stated: ''I will surely give a tenth of it [aser a’asrenu],'' it thereby alludes to the fact that the latter tenth is like the first one.

Rachi non traduit

והא לא דמי בתרא לקמא. דכי שקלת לקמא פשו להו ט' וכי הדרת מדלית מעשר דידהו לאו כי קמא הוא ואין כאן חומש בשניהם:

אעשרנו. מדלא כתיב עשר אעשר לך הכי קאמר אעשרנו כראשון כלומר מעשר שני יהא כראשון:

אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: וּשְׁמוּעוֹת הַלָּלוּ מִתְמַעֲטוֹת וְהוֹלְכוֹת. וְסִימָנָיךְ: קְטַנִּים כָּתְבוּ וּבִזְבְּזוּ.

Traduction

With regard to the above statements concerning the Sages’ ordinances in Usha, Rav Shimi bar Ashi said: And these halakhot continually decrease. The first statement was stated by Rabbi Ile’a, quoting a statement by Reish Lakish in the name of Rabbi Yosei bar Ḥanina. The second halakha was delivered by Rabbi Ile’a in the name of Reish Lakish, while the third was taught by Rabbi Ile’a without quoting another Sage. And this is your mnemonic for the order of these halakhot: Minors wrote and dispensed. This alludes to the ruling requiring a father to support his children while they are minors, the ruling about one who wrote a document granting all of his property to his sons, and the ruling about one who dispenses large sums to charity.

Rachi non traduit

שמועות הללו. דרבי אילעא בתקנת אושא:

מתמעטות והולכות. מאמוראים הראשונה א''ר אילעא אמר ר''ל משום דר''י בר חנינא השניה ר' אילעא אמר ר''ל שלישית ר' אילעא לחודיה:

וסימניך. בסדר ההלכות ובו תדע סדר מיעוטן:

קטנים כתבו ובזבזו. בניו ובנותיו כשהן קטנים כותב נכסיו המבזבז אל יבזבז ומעתה לא תחליף באיזו שלשה ובאיזו שנים ובאיזו אחד:

אָמַר רַב יִצְחָק, בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם מִתְגַּלְגֵּל עִם בְּנוֹ, עַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. מִכָּאן וְאֵילָךְ, יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו. אִינִי?! וְהָא אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: בְּצִיר מִבַּר שֵׁית — לָא תְּקַבֵּיל. בַּר שֵׁית — קַבֵּיל וּסְפִי לֵיהּ כְּתוֹרָא!

Traduction

§ Rav Yitzḥak said: In Usha the Sages enacted that a person should treat his son gently, even if he does not want to study, until his son is twelve years old. From this point forward he harasses him in all aspects of his life in order to force him to study. The Gemara asks: Is that so? But didn’t Rav say to Rav Shmuel bar Sheilat, who taught children: With regard to a child less than six years old, do not accept him; if he is six years old, accept him and stuff him like an ox, i.e., just as an ox is force-fed, you should force the students to study Torah.

Rachi non traduit

מגלגל עם בנו. אם מסרב מללמוד יגלגל עמו בנחת ובדברים רכים:

יורד עמו לחייו. לרדותו ברצועה ובחוסר לחם:

רב שמואל בר שילת מלמד תינוקות היה:

וספי ליה כי תורא. הלעיטהו תורה כשור שאתה מלעיטו ואובסו מאכל:

Tossefoth non traduit

שיהא אדם מגלגל עם בנו עד י''ב שנה. והא דתנן במסכת אבות (פ''ה) בן עשר למשנה לא שירד עמו לחייו אלא לגלגל:

וספי ליה כי תורא. ולא ירד עמו לחייו עד י''ב שנה והא דתנן במסכת אבות בן חמש שנים למקרא היינו לגלגל ולא למיספי ליה:

אִין, סָפֵי לֵיהּ כְּתוֹרָא, מִיהוּ אֵינוֹ יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו עַד לְאַחַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, לָא קַשְׁיָא: הָא לְמִקְרָא, הָא לְמִשְׁנָה.

Traduction

The Gemara answers: There is no contradiction here, as yes, one must stuff him like an ox and teach him intensively; however, if the student refuses to learn, one does not harass him in all aspects of his life until after he is twelve years old. And if you wish, say that this is not difficult for a different reason: This halakha, which prescribes forcing the students to study from the age of six, is referring to the Bible, whereas that halakha, that one should not harass a boy to study until he is twelve, is referring to the Mishna.

דְּאָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: בַּר שֵׁית — לְמִקְרָא, בַּר עֶשֶׂר — לְמִשְׁנָה, בַּר תְּלֵיסַר — לְתַעֲנִיתָא מֵעֵת לְעֵת. וּבְתִינוֹקֶת — בַּת תְּרֵיסַר.

Traduction

This is as Abaye said: My foster mother told me that a six-year-old is ready for Bible study and a ten-year-old is mature enough to study Mishna. Additionally, a thirteen-year-old is sufficiently developed to fast for twenty-four hours like any other adult. And as for a girl, she must start observing fasts when she is twelve years old.

Rachi non traduit

לתעניתא מעת לעת. להתענות כל היום וחינוכא לשעות מקודם לכן שנתיים כדאמרינן ביומא (דף פב.):

ובתינוקת. שהיא ממהרת להביא כח שאינה מתשת כח בלימוד תורה ותרתי סרי דקאמר שנת שתים עשרה גופא קאמר דאי בת שתים עשרה ויום אחד דאורייתא היא שמביאה שתי שערות ובת עונשים ואין צורך לנו ללמוד ממניקתו של אביי:

Tossefoth non traduit

בר שית למקרא. היינו בר שית ויום אחד דומיא דבר עשר למשנה דהוי בר עשר ויום אחד כי ההוא דמסכת אבות דהתם הוי בר עשר ויום אחד דומיא דבן י''ג למצות והשתא האי בר שית למקרא לא הוי דומיא דבן עשר למשנה דבר שית למקרא היינו למיספי ליה כי תורא ובר עשר למשנה לא למיספי ליה אלא לגלגל עד י''ב שנה:

ובת תריסר לתעניתא. פירש בקונטרס שנת י''ב ומשום חינוך ולר''י נראה דבת י''ב שנה ויום אחד קאמר דומיא דבר עשר כדפרישית ואשמעינן דלית לן השלמה דרבנן כר''י בפרק בתרא דיומא (דף פב.) והא דפי' נמי בקונט' בתינוקת שהיא ממהרת להביא כח לא היה צריך לפרש כן אלא שחינוך שלה שנה לפני גדלותה דהיינו י''ב שנה ויום אחד כמו תינוק שחינוכו שנה לפני גדלותו:

אָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: הַאי בַּר שֵׁית דְּטָרְקָא לֵיהּ עַקְרַבָּא בְּיוֹמָא דְּמִישְׁלַם שֵׁית — לָא חָיֵי. מַאי אָסוּתֵיהּ — מְרָרְתָּא דְּדַיָּה חִיוָּרְתָּא בְּשִׁיכְרָא, נִשְׁפְּיֵיהּ וְנַשְׁקְיֵיהּ. הַאי בַּר שַׁתָּא דְּטָרֵיק לֵיהּ זִיבּוּרָא בְּיוֹמָא דְּמִישְׁלַם שַׁתָּא — לָא חָיֵי. מַאי אָסוּתֵיהּ — אַצְוָתָא דְּדִיקְלָא בְּמַיָּא, נִשְׁפְּיֵיהּ וְנַשְׁקְיֵיהּ.

Traduction

The Gemara cites another statement of Abaye in the name of his foster mother. Abaye said: My mother told me that a six-year-old child who is stung by a scorpion on the day that he completes six years will not live without emergency treatment. What is his cure? The bile of a white vulture in beer. One should rub him with this mixture and make him drink it. She further said to him: A one-year-old child who is stung by a hornet on the day that he completes a year will not live without emergency treatment. What is his cure? Palm-tree fiber in water. Again, one should rub him with it and make him drink it.

Rachi non traduit

לא חיי. אם לא ברפואה בדוקה:

מררתא דדיה. מרה של דיה שקורין וושט''ו:

נשפייה ונשקייה. תמשחנו ממנו ותשקנו ממנו בשכר:

אצותא דדיקלא. סיב שגדל סביב דקל תומר כעין וויילד''ה שכורך את עץ הגפן:

Tossefoth non traduit

ומאי אסותיה. פר''ת שלא ישכנו אבל אין נראה לפרש לאחר שנשכו דהא אמר דלא חיי משמע דאין רפואה מועלת לו:

אָמַר רַב קַטִּינָא: כָּל הַמַּכְנִיס אֶת בְּנוֹ פָּחוּת מִבֶּן שֵׁשׁ — רָץ אַחֲרָיו וְאֵינוֹ מַגִּיעוֹ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: חֲבֵירָיו רָצִין אַחֲרָיו וְאֵין מַגִּיעִין אוֹתוֹ. וְתַרְוַיְיהוּ אִיתַנְהוּ: חֲלִישׁ וּגְמִיר. אִיבָּעֵית אֵימָא: הָא דִּכְחִישׁ, הָא דְּבָרִיא.

Traduction

Rav Ketina said: Anyone who brings his son to school when he is younger than six years old will run after him and not catch him. In other words, he will worry about his welfare for a long time afterward, as the child will be weakened by his studies. There are those who say that his friends will run after him in their studies and not catch him, i.e., his early start will enable him to be far more successful. The Gemara comments: And both are correct; he will weaken physically and learn well. If you wish, say that these two statements can be reconciled differently: This case is dealing with a weak child, who should not be brought to school at such a young age, whereas that statement is referring to a healthy boy, who can go to school at a tender age and succeed in his studies.

Rachi non traduit

המכניס את בנו. ללמוד תורה:

רץ אחריו. להברותו ולהחיותו:

ואין מגיעו. מסוכן הוא למות מרוב חולשו:

חביריו רצין אחריו. להיות פקחין בתורה כמותו:

הא דכחיש. אל יכניסנו שמסוכן הוא פן יחליש וימות:

דבריא. יכניסנו לפי שמתפקח:

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ: הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ וּמֵתָה, הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת. אַשְׁכְּחֵיהּ רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף לְרַבִּי אֲבָהוּ דַּהֲוָה קָאֵי בְּאוּכְלוּסָא דְאוּשָׁא, אֲמַר לֵיהּ: מַאן מָרַהּ דִּשְׁמַעְתָּא דְאוּשָׁא? אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא. תְּנָא מִינֵּיהּ אַרְבְּעִין זִימְנִין, וְדָמֵי לֵיהּ כְּמַאן דְּמַנְּחָא לֵיהּ בְּכִיסְתֵּיהּ.

Traduction

§ Rabbi Yosei bar Ḥanina said: In Usha the Sages instituted that in the case of a woman who sold her usufruct property, which is property that belongs to her but whose produce belongs to her husband, in her husband’s lifetime, and then she died, the husband can repossess it from the purchasers. The Gemara relates: Rav Yitzḥak bar Yosef found Rabbi Abbahu standing among the congregation [ukhlusa] of Usha. He said to him: Who is the Master who disseminated the halakha that was instituted in Usha? He said to him: Rabbi Yosei bar Ḥanina. He learned it from Rabbi Abbahu forty times, and from that point onward he remembered it so well that it seemed to him as though it were placed in his pocket.

Rachi non traduit

שמכרה בנכסי מלוג. הקרן:

הבעל מוציא. דשויוהו רבנן כלוקח והוא לוקח ראשון:

[באוכלוסא. אסיפת בני אדם]:

תנא מיניה. דר' יוסי בר חנינא מרה הוא:

Tossefoth non traduit

הבעל מוציא מיד הלקוחות. אליבא דר''י דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי לא צריכא לתקנת אושא אלא לריש לקיש ואליבא דריש לקיש מסיק לה בפ' החובל (ב''ק ד' פח:
ושם) אי נמי לר''י נמי אצטריך כגון נותן מתנה לאשתו שקנתה ואין הבעל אוכל פירות א''נ דכתב לה דין ודברים. אין לי בפירות נכסייך אבל אין לומר דכתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהם דהא תנן בפרק הכותב (לקמן כתובות דף פג.) דאם מכרה ונתנה קיים:

''אַשְׁרֵי שׁוֹמְרֵי מִשְׁפָּט עוֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת''. וְכִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְּכָל עֵת? דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּיַבְנֶה, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: זֶה הַמְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַשִּׂיאָן.

Traduction

The Gemara discusses a point related to one of the ordinances of Usha. The verse states: ''Happy are they who keep justice, who perform charity at all times'' (Psalms 106:3). But is it possible to perform charity at all times? Is one always in the presence of paupers? Therefore, our Rabbis in Yavne taught, and some say it was Rabbi Eliezer: This is referring to one who sustains his sons and daughters when they are minors. As stated above, he is not formally obligated to support them, and therefore when he does so, it is a form of charity that he gives on a constant basis. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: This is referring to one who raises an orphan boy or an orphan girl in his house, takes care of them, and marries them off.

Rachi non traduit

זה הזן בניו ובנותיו קטנים. שתמיד יום ולילה הן עליו והיא צדקה שאינו חיוב עליו בהם:

''הוֹן וָעוֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד''. רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא, חַד אָמַר: זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ. וְחַד אָמַר: זֶה הַכּוֹתֵב תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים וּמַשְׁאִילָן לַאֲחֵרִים.

Traduction

The Sages likewise expounded the verse: ''Wealth and riches are in his house, and his charity endures forever'' (Psalms 112:3). How can one’s wealth and riches remain in his house while his charity endures forever? Rav Huna and Rav Ḥisda disputed this issue. One said: This is referring to one who studies Torah and teaches it. He loses nothing of his own, while his charity toward others will endure. And one said: This is one who writes scrolls of the Torah, the Prophets, and the Writings, and lends them to others. The books remain in his possession, but others gain from his charity.

Rachi non traduit

הון ועושר בביתו. שאין הממון כלה ואעפ''כ צדקתו עומדת לעד:

זה הלומד תורה ומלמדה. מתקיימת בו הרי הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד על שטרח ללמד לתלמידים:

זה הכותב כו'. הספרים קיימים לו שאינם כלים וצדקתו עומדת לעד:

''וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל''. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כֵּיוָן שֶׁ''בָנִים לְבָנֶיךָ'' — ''שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל''. דְּלָא אָתֵי לִידֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: כֵּיוָן שֶׁ''בָנִים לְבָנֶיךָ'' — שָׁלוֹם עַל דַּיָּינֵי יִשְׂרָאֵל, דְּלָא אָתֵי לְאִינְּצוֹיֵי.

Traduction

With regard to the verse: ''And see your son’s sons; peace be upon Israel'' (Psalms 128:6), Rabbi Yehoshua ben Levi said: Once your children have children of their own, there is peace upon Israel, as they will not come to require the ritual through which the yavam frees the yevama of her levirate bonds [ḥalitza] or levirate marriage, which are necessary only if a man dies childless. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: Once your sons have sons there will be peace upon the judges of Israel, as relatives will not come to quarrel with the judges over the inheritance.

Rachi non traduit

לאינצויי. מי קרוב וקודם בנחלה:

זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר לִפְנֵי חֲכָמִים כּוּ'.

Traduction

§ The Gemara returns to the mishna: This exposition was expounded by Rabbi Elazar ben Azarya before the Sages in the vineyard of Yavne: Just as the sons inherit only after the father’s death, so too, the daughters are sustained from his property only after their father’s death.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source